אתחיל את הדיון בציטוט מתוך שיר של קייטי פרי, "chained to the rythem"
"So comfortable, we're livin' in a bubble, bubble So comfortable, we cannot see the trouble, trouble "
במאמר " ממדורת השבט לבועת הפילטר" מצוטט ביל גייטס, שטוען כי ישנה בעיה חמורה בכך שלאנשים אין גישה למידע מדוייק, ואלו מבודדים את עצמם בקהילות של בעלי דעות דומות. למרות זאת, הוא מאמין שבעיית "בועת הפילטר" בסופו של יום תפתור את עצמה.
"האם אנשים באמת רוצים להיות בתוך מיקרוקוסמוס בו העבודות לא נכונות?" שואל גייטס, ואומר כי "לאורך זמן עובדות לא נכונות לא מובילות לדברים טובים". http://journalism.co.il/6022/
במאמר " כלואים בדעתם " , יש חזרה על הטענות של גייטס - שלהכלא בבועה בה שומעים ורואים רק מי שבדעתך, זה מצב מסוכן. פרופסור אוצ'י האיטלקי, מדגיש ומכוון את השיח על בועות הפילטר בענייני דעת הקהל בחברה. על היכולת של הרשת להשפיע על דעת הקהל הציבורית ועל הסדר הציבורי בנוגע לסוגיות מסוימות.
ל"מדיה החברתית השפעה אדירה על דעות ההמונים והיא נושאת באחריות ללמד אותם", הוא אומר. "המדיה החברתית הופכת את החדשות המזויפות לחדשות אמתיות – וסייעה מפורשות להביא אותנו לעידן של אי-אמת ו'עובדות אלטרנטיביות'".
ל"מדיה החברתית השפעה אדירה על דעות ההמונים והיא נושאת באחריות ללמד אותם", הוא אומר. "המדיה החברתית הופכת את החדשות המזויפות לחדשות אמתיות – וסייעה מפורשות להביא אותנו לעידן של אי-אמת ו'עובדות אלטרנטיביות'".
במאמר "The Causes and Effects of “Filter Bubbles” and how to Break Free"
מצוטט פאריסייר, האיש שהמציא את המושג filter bubble טוען, שהאלגוריתמים עלולים להשפיע לרעה על החברה. הוא מציע זווית ראייה סוציולוגית , עם דגש על יחסי הגומלין בין קבוצות חברתיות שונות. הוא אומר שחובה בעת קידוד האלגוריתמים לגלות אחריות אזרחים כלפי ההשלכות החברתיות של בועות אלו. לדעתו, ממשלות צריכות באופן יזום להטיל פיקוח על אלו באופן שישמור על זכויות האזרח - ויעודד סולידריות חברתית.
“your filter bubble is your own personal, unique universe of information that you live in online. And what’s in your filter bubble depends on who you are, and it depends on what you do. But the thing is that you don’t decide what gets in. And more importantly, you don’t actually see what gets edited out.”
לפי דעתי, לבועות הסינון יש יתרון מסוים - היכולת לסנן לנו את העיקר מהטפל ולגרום לנו לבלות זמן רב ברשת בהנאה, לחשוף אותנו לתכנים אישיים שמתאימים לנו - מבלי מאמץ. לחשוף אותנו לתכנים שונים בתחומי עניין שלנו. אנחנו מקבלים באופן חינמי, חליפה שתפורה אישית למידותינו- שמעצימה את החוויה שלנו בעת הגלישה ברשת.
אבל, למרות שעל פניו נראה כי האינטרנט מציג בפנינו את כל המידע שבעולם, ופותח אותנו למגוון רב של נושאים, קולות ותכנים – ההפך הוא הנכון. בועות הסינון יוצרות "הסתרה" סמויה של תוכן, כיוון שהיא מציגה ומסננת את התוכן לפני שהוא מגיע למשתמש. בנוסף לבעיית הנגישות שלנו למידע חדש- האלגוריתמים למעשה יוצרים מצב בו ישנה בעיה להרחיב את תחומי העניין והדעת של הגולש, כך שלאנשים אין מידע מדויק ורחב והם כלואים בתוך קהילות בעלי דעות דומות. לכן, לדעתי המלומדת - קיים חשש שלאזרחים לא יהיה בסיס להסכמה ולחיבור. האדם נחשף לנתיב מידע אחד, ולא מרחיב את המידע הקיים לנתיבים חדשים. בנוסף, אנחנו יכולים לראות שתצורות השיח נהיות קיצוניות ומקוטבות יותר ויותר. דבר זה מאיים על היכולת של אזרחים לקיים דיאלוג ראציונלי, מבוסס מידע והופך את הרשת לזירת מלחמה, לא דיון.
י
