ממן 15 ואחרון חביב, ניתוח תנועות בגוגל אנליטיקס

סעיף א' - צילום מסך של הגדרת תחום התאריכים לניתוח למחצית הראשונה של 2017 

סעיף ב' - ניתוח התנועה של כמות המבקרים שהגיעו לאתר דרך יוטיוב

דרך יוטיוב הגיעו 42 אלף משתמשים, מתוך 270 אלף משתמשים שהגיעו לאתר באותה התקופה. 

ניתן לומר שבהשוואה לשאר הרשתות החברתיות, דרך יוטיוב הגיעו הכי הרבה אנשים אל האתר. אך ביחס לכלל המבקרים, המספר יחסים מועט - כך שלאו דווקא כל המבקרים הגיעו לאתר דרך רשתות חברתיות. 

סעיף ג' - השוואה לתקופה בשנה קודם לכן - ינואר עד מאי 2016 

ניתן לראות שבשנת 2016 נכנסו לאתר 27% יותר מבקרים. גם הפעילות באתר הייתה גבוהה יותר ב21% מאשר בשנת 2017. לעומת זאת, משך הביקור הממוצע למשתמש עלה בשנת 2017 ביחס ל2016 ב24% . גם כמות הביקורים באתר עלתה בשנת 2017 - ב8%.

סעיף ד' - קפיצות ושינויים חדים  
ניתן לראות בגרף הכתום שמצביע על 2016 - שהתרחשה עלייה חדה במספר המשתמשים שנכנסו לאתר - בסוף מרץ 2016. ניסיתי לחפש משהו שיסביר את הקפיצה ולא כל כך הצלחתי, מה שכן היא קרתה ב4 ימים - מה20 במרץ עד ה24 במרץ 2016. יכול להיות שהחנות הציעה הנחות משמעותיות בימים אלה מספר . 

סעיף ה' - צמצום מספר המבקרים לקפיצה שזיהיתי - 20 עד ה24 במרץ 2016 

ניתן לראות שמתוך 17 אלך משתמשים ב4 ימים של הקפיצה - 16 אלף מתוכם משתמשים חדשים לחלוטין שלא ביקרו קודם לכן באתר - מספר שמסביר את הקפיצה החדה שראיתי בגרף. 
ביחס לרשתות החברתיות, ניתן לראות ש99% מהמשתמשים שהגיעו דרך הרשת החברתית באותה הקפיצה שתיארתי הגיעו מאתר יוטיוב, ביחס לרשתות חברתיות אחרות. 

סעיף אחרון - ניתוח מיקום המבקרים ב2017, גילם ותחומי עניין 

חלוקה לפי מדינות :

United States

108,941

40.40%2.

India

17,716

6.57%3.

United Kingdom

13,912

5.16%4.

Canada

8,204

3.04%5.

Germany

7,892

2.93%6.

Japan

6,562

2.43%7.

France

5,986

2.22%8.

Australia

4,575

1.70%9.

Netherlands

4,429

1.64%10.

Brazil

4,393

1.63%

ניתוח תחומי העניין של המבקרים : 

3.72%		Technology/Technophiles
3.33%		Media & Entertainment/Movie Lovers
3.04%		Lifestyles & Hobbies/Shutterbugs
2.72%		News & Politics/Avid News Readers/Entertainment News Enthusiasts
2.62%		Media & Entertainment/TV Lovers
2.62%		Technology/Mobile Enthusiasts
2.59%		Travel/Travel Buffs
2.32%		Shoppers/Shopaholics
2.26%		Media & Entertainment/Music Lovers
2.12%		Lifestyles & Hobbies/Business Professionals

ניתוח גילאי המשתמשים 

25-34  38.72 אחוז מהמשתמשים 18-24 26.9 אחוז מהמשתמשים 35-44 21 אחוז מהמשתמשים  45-54 8 אחוז מהמשתמשים 55-64 3.4 אחוז מהמשתמשים 65+ שני אחוז מהמשתמשים בלבד ניתן לראות באופן כללי שעם עליית הגיל יורדת כמות המשתמשים באותה אוכלוסיית גיל - מה שלא מפתיע כיוון שמבוגרים מבלים פחות שעות ברשת.

Filter Bubbles

    אתחיל את הדיון בציטוט מתוך שיר של קייטי פרי, "chained to the rythem"

"So comfortable, we're livin' in a bubble, bubble So comfortable, we cannot see the trouble, trouble " 

  "בועות סינון" הם אלגוריתמים אינטרנטיים שמסננים תוכן שמוצג לגולש. התוכן שמופיע לאדם שגולש ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט שונים- מותאם אישית לגולש – לפי היסטוריית השימוש ברשתות והאינפורמציה שרשתות החיפוש אספו לגביו.  לאלגוריתמים יש כוח לאתר מידע אשר יעורר בגולש עניין ומותאם לעולמו האישי. המידע מייצר זרם חדשות ייחודי, שהוא שונה בתכלית מגולש א' לגולש ב'-  ומתבסס על מה שהאדם ושאר חבריו ברשת אוהבים ומתחברים אליו. היתרון של הסינון הוא שהוא הופך את האינטרנט לקל יותר, לא צריך להשקיע מאמץ בעת שימוש. 

במאמר " ממדורת השבט לבועת הפילטר" מצוטט ביל גייטס, שטוען כי ישנה בעיה חמורה בכך שלאנשים אין גישה למידע מדוייק, ואלו מבודדים את עצמם בקהילות של בעלי דעות דומות. למרות זאת, הוא מאמין שבעיית "בועת הפילטר" בסופו של יום תפתור את עצמה.

 "האם אנשים באמת רוצים להיות בתוך מיקרוקוסמוס בו העבודות לא נכונות?" שואל גייטס, ואומר כי "לאורך זמן עובדות לא נכונות לא מובילות לדברים טובים". http://journalism.co.il/6022/

במאמר " כלואים בדעתם " , יש חזרה על הטענות של גייטס - שלהכלא בבועה בה שומעים ורואים רק מי שבדעתך, זה מצב מסוכן. פרופסור אוצ'י האיטלקי, מדגיש ומכוון את השיח על בועות הפילטר בענייני דעת הקהל בחברה. על היכולת של הרשת להשפיע על דעת הקהל הציבורית ועל הסדר הציבורי בנוגע לסוגיות מסוימות.

ל"מדיה החברתית השפעה אדירה על דעות ההמונים והיא נושאת באחריות ללמד אותם", הוא אומר. "המדיה החברתית הופכת את החדשות המזויפות לחדשות אמתיות – וסייעה מפורשות להביא אותנו לעידן של אי-אמת ו'עובדות אלטרנטיביות'".

https://alaxon.co.il/thought/%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9D/

במאמר "The Causes and Effects of “Filter Bubbles” and how to Break Free"

מצוטט פאריסייר, האיש שהמציא את המושג filter bubble טוען, שהאלגוריתמים עלולים להשפיע לרעה על החברה. הוא מציע זווית ראייה סוציולוגית , עם דגש על יחסי הגומלין בין קבוצות חברתיות שונות. הוא אומר שחובה בעת קידוד האלגוריתמים לגלות אחריות אזרחים כלפי ההשלכות החברתיות של בועות אלו. לדעתו, ממשלות צריכות באופן יזום להטיל פיקוח על אלו באופן שישמור על זכויות האזרח - ויעודד סולידריות חברתית. 

https://medium.com/@10797952/the-causes-and-effects-of-filter-bubbles-and-how-to-break-free-df6c5cbf919f

“your filter bubble is your own personal, unique universe of information that you live in online. And what’s in your filter bubble depends on who you are, and it depends on what you do. But the thing is that you don’t decide what gets in. And more importantly, you don’t actually see what gets edited out.” 

לפי דעתי, לבועות הסינון יש יתרון מסוים - היכולת לסנן לנו את העיקר מהטפל ולגרום לנו לבלות זמן רב ברשת בהנאה, לחשוף אותנו לתכנים אישיים שמתאימים לנו - מבלי מאמץ. לחשוף אותנו לתכנים שונים בתחומי עניין שלנו. אנחנו מקבלים באופן חינמי, חליפה שתפורה אישית למידותינו- שמעצימה את החוויה שלנו בעת הגלישה ברשת. 

אבל, למרות שעל פניו נראה כי האינטרנט מציג בפנינו את כל המידע שבעולם, ופותח אותנו למגוון רב של נושאים, קולות ותכנים – ההפך הוא הנכון. בועות הסינון יוצרות "הסתרה" סמויה של תוכן, כיוון שהיא מציגה ומסננת את התוכן לפני שהוא מגיע למשתמש. בנוסף לבעיית הנגישות שלנו למידע חדש- האלגוריתמים למעשה יוצרים מצב בו ישנה בעיה להרחיב את תחומי העניין והדעת של הגולש, כך שלאנשים אין מידע מדויק ורחב והם כלואים בתוך קהילות בעלי דעות דומות. לכן, לדעתי המלומדת - קיים חשש שלאזרחים לא יהיה בסיס להסכמה ולחיבור. האדם נחשף לנתיב מידע  אחד, ולא מרחיב את המידע הקיים לנתיבים חדשים. בנוסף, אנחנו יכולים לראות שתצורות השיח נהיות קיצוניות ומקוטבות יותר ויותר. דבר זה מאיים על היכולת של אזרחים לקיים דיאלוג ראציונלי, מבוסס מידע והופך את הרשת לזירת מלחמה, לא דיון. 

י

ghostery

להלן ניסיון השימוש שלי בghostery , כדי להבין מה מאתרים עלינו בכל חיפוש פשוט, בכל שוטטות תמימה בעולם האינטרנט - לפעמים באופן שאינו מודע. לא רק היסטוריה נאספת עלינו, אלא כל מיני טרקרים שעוקבים אחר כל פעילות שלנו ברשת. 

התקנתי את ghostery בדפדפן שלי, כדי לבחון את סוגיה זו על אתר ynet. לראות, מה האתר לומד עלי, תוך כדי שוטטות תמימה, מה הוא משאיר לי במחשב, והאם אפשר למנוע את זה? 

נכנסתי לקטגוריה "אוכל" ומהר מהר המספרים ליד האימוג'י של הרוח החלו לעלות. מ0 ל21 טרקרים שונים תוך שניות בודדות. מצ"ב צילום מסך שמפרט את הטרקרים השונים מהעוקבים מסוג advertiser 

החלטתי לעשות חיפוש על אחד הטרקרים שהתוסף חסם, כדי להבין למה הוא חסם אותו? הטרקר שבחרתי הוא Taboola 

טבולה הוא טרקר מתוחכם, מבוסס אלגוריתם מורכב - שפיתחו חבורה של חנונים ישראליים בזמן שירותם בצבא, שתפקידו להעלות הצעות למשתמש ברשת. ההצעות רבות ומגוונות ויכולות לכלול סרטים וסרטונים, כתבות לקריאה, או אתרים שונים שקשורים להעדפות השונות של כל משתמש- ומבוססות על ההעדפה האישית שלו. 

כדי להתחיל לדון ביתרונות ובחסרונות של הטרקר, אצטט מפי אחד המייסדים של אותו הטרקר: 

"people don’t really wake up in the morning thinking about new videos or articles they would like to consume that day. Search could never solve that problem:

 how can someone search for something they don’t even know exists?" 

לפי דעתי, במילים אלה מביע המייסד את יסוד הבעיה. אנשים כבר לא מתאמצים בשום דבר- בטח שלא בעת גלישה ברשת. אדם לפי דעתו, לא יקום בבוקר ויחליט בעצמו איזה תוכן הוא ירצה לצרוך - באמצעות חיפוש ספציפי של תוכן במנועי החיפוש השונים - אלא צריך "עזרה" חיצונית - עולם שתפור למידותיו, מבוסס אלגוריתם שמכיר את העדפותיו האישיות, כדי שלא יתאמץ, אלא פשוט ייחשף לתוכן שמוצע לו, שיתכן שבחיפוש אקטיבי לא היה מגיע אליו בחיים. 

טרקרים כמו "טבולה" הופכים את הגולשים ברשת מגולשים אקטיביים, מודעים, בעלי זכות בחירה - לגולשים "פסיביים", עצלנים, צרי אופקים - כי הם תקועים בתוך חליפה שתפורה למידותיהם. הם לא יחפשו משהו חדש, לא יחשפו לדעות שונות נושאים ותחומים שונים, אלא יישארו בתוך הCOMFORT ZOON  שהטרקרים מספקים להם. 

נכון, יש עניין של נוחות. הרבה נוחות. אני אישית פותחת את העיניים בבוקר וגולשת בדיוק לכתבות שמעניינות אותי ולא טובעת בים של אינפורמציה שאינה רלוונטית או אינה מעניינת אותי.  ההתאמה האישית למידותי גורמת לי להשתמש יותר ברשת, לסמוך ולאהוב את האלגוריתמים האלה.  אבל, הקבלה המוחלטת של אדם את הרעיון שהרשת מכירה אותו כל כך טוב, מבלי שהוא מביע התנגדות אינה בהכרח טובה. האדם הפשוט אינו יודע על מאות אלפי הטרקרים ש"מתחבאים" להם באתרים מסחריים שונים ומספקים אודותיו  טונות של מידע-24/7 - מה שפוגע  שפוגע בפרטיותו , חושף אותו למניעים מסחריים או אחרים (אנחנו יכולים רק לדמיין) ויש ספק ביעילותם.

הטרקרים הטמונים ברשת גורמים גם לאדם הכי חכם ומתעניין שאוהב ללמוד,  להפוך לאדם צר אופקים, שאינו נחשף לדבר חוץ ממה שמוצע לו "על מגש של כסף".  נוצר מצב שבו הרשת מקטבת ומפלגת את החברה, לתחומי עניין שונים - כך שכמעט ולא נוצרת אינטראקציה בין אנשים שונים, ממקומות שונים ובעלי דעות שונות. 

חיפוש מניב תוצאות שונות במנועי חיפוש שונים, תחת משתמשים שונים

זה לא סוד שהרשת אוספת עלינו מידע. זה לא סוד שאנחנו נתמכים ברשת, בחיפוש מהיר - כדי להגיע למידע בכמות וביעילות, מכל מקום ובכל שעה, דרך אפליקציות שונות שעוזרות לנו להכיר את הסביבה טוב יותר כמו "גוגל מפות" או "איזי" . האמת היא שחיפוש פשוט בגוגל מניב לנו את התוצאה שאנחנו צריכים - באופן כמעט מיידי.

אבל, על הנוחות הזו אנחנו משלמים בפרטיות שלנו. גופים פרטיים משלמים לגוגל ולמנועי החיפוש השונים כדי שיתאימו את התוצאות לפי מיקום, העדפות, מצב רגשי - ואפילו לפי הסביבה הקרובה שלנו. זאת על מנת שנקבל תוצאות ש"תפורות למידותינו" - ואלו, יגדילו את הסיכוי של המפרסמים להגיע אלינו באופן האפקטיבי ביותר.

לדוגמה, נניח ואבצע חיפוש על המילה "עורך דין" במנוע החיפוש גוגל . אקדים ואומר שאני במקור מראשון לציון, והמיקום שלי כרגע בעת הניסוי הוא בת ים. מצורף צילום מסך של התוצאות הראשונות - שמתחשבות במיקום שלי בזמן אמת. 

ניתן לראות בצילום מסך שהתוצאות הראשונות שקפצו לי נמצאות בבת ים - ויותר מזה, מסודרות על גבי מפה שמראה את המרחק המדויק של העסק מהמיקום שלי , יחד עם טלפון ישיר ומידע על שעות פתיחה- וגם דירוגים על בתי העסק.

ביצעתי את אותו החיפוש במנוע "יאהו" - מנוע שלא קשור לחשבון גוגל שלי, שיודע עלי כביכול פחות פרטים ואלו התוצאות שהתקבלו : 

שתי התוצאות הראשונות שהתקבלו, הן משרדים של עורכי דין בגוש דן, בתחום ה"תעבורה" והתוצאה השלישית, גם היא של משרד עורכי דין בגוש דן, בענייני פשיטת רגל. השוני כנראה נובע מכך שהמפרסמים השונים שילמו למנועי החיפוש השונים, כדי שיציגו את תוצאות החיפוש של המשרד שלהם בראש.

ניסיתי גם לעשות שוב חיפוש בגוגל, הפעם תחת מצב גלישה פרטי - וקיבלתי תוצאות שונות מאלו של קודם. 

כאן ניתן לראות שלא התבצעה התחשבות במיקום שלי, אלא עלו תוצאות מודעה ראשונות בתור, כולן באזור גוש דן, וגם עלו הצעות לחיפוש ספציפי יותר מצד מנוע החיפוש - בקשה לדייק את הבקשה ל "דיני משפחה" או "פלילי".


לסיכום, ניתן לראות שההתאמה הגדולה ביותר בתוצאות החיפוש התקבלה ממנוע "גוגל" תחת חיפוש רגיל. חיפוש זה התחשב במיקום שלי - ונתן לי את האינפורמציה הרבה ביותר אודות בתי העסק באזור. חיפוש ב"גוגל" תחת מצב פרטי- הניב תוצאות של מפרסמים שונים, כולם עדיין באזור "גוש דן". החיפוש ביאהו גם הוא הניב תוצאות של מפרסמים שונים, אומרת בזהירות מבלי להתחייב על קשר ישיר שעצרה אותי משטרה בעת נהיגה השבוע, ויצא לי לדבר על זה הרבה - והתוצאות הראשונות במנוע זה היו של עורך דין לענייני תעבורה. 
בנוסף לכל אלה, ניתן ללמוד גם על כוונת המפרסמים השונים אשר מעניקים חשיבות לשרשרת החיפוש "עורך דין" על מנת להתבלט בפני לקוחות פוטנציאלים שיקלידו אותה.

סטודנטית במטרופולין עם התחבורה הגרועה בעולם

אין לי רישיון, אך זה לא גורם לי יותר רחמים עצמיים כי גם חברי לספסל הלימודים שמחזיקים את רישיון הנהיגה הנכסף, סובלים מפקקים, מחסור בחניה, אגרת רישוי גבוה, פקחים ועוד צרות לדרך. מטרופולין גוש דן הוא מטרופולין עמוס, עמוס מאוד במכוניות, באנשים, במרכזי מסחר ואזורי תעשייה. ובמטרופולין כזה - יש צורך בתחבורה ציבורית מהירה ויעילה, שתניע מליון אנשים ממקום למקום בזמן סביר שלא עולה על חצי שעה נסיעה. אחרת, אנשים רבים יבחרו לנסוע ברכב פרטי מה שמגביר את הפקקים וגם את זיהום האוויר בנוסף. בהמון ערים מרכזיות ברחבי העולם, ישנם אזורים שאסור להיכנס אליהם עם רכב. ערים אלו מעבירות אנשים ממקום למקום ברשת תחבורה המבוססת על אוטובוסים, קווי מטרו וקווי רכבת תחתית מסודרים שחלקם נבנו לפני למעלה ממאה שנים.

אני לא יודעת אם בלונדון יש יותר סרטים או טלוויזיה נהדרת, אבל בלונדון אנשים בטוח יותר שמחים כי יש רשת של קווים שמאפשרת להם להגיע בקלות וביעילות ממקום למקום כך שהיאוש אולי נעשה יותר נוח. ומה באשר ליאוש שלי? אני צריכה לעלות בכל יום כמעט על אוטובוסים ישנים, עם מסלולים ארוכים, בעיר פקוקה לחלוטין ולנסוע למעלה משעה נסיעה של לא יותר מעשרה קילומטרים. התדירות של האוטובוסים בשעות העומס לא מספיקה להכיל את כל האנשים והקווים מועטים. במידה ויהיה תגבור ויתווספו קווים חדשים בעלי מסלול קצר יותר, יכול להיות שהדבר ישפר את המצב לפחות לבנתיים. באשר לעומס בכבישים, ברגע שנהגים יראו שיש להם תחלופה ראויה הם יעזבו את הרכב ויעלו על הרכבת או על האוטובוס.
רכבת ישראל- הרכבת עם הכי הרבה מחדלים. בכל שבוע מתפרסמים כתבות על תקלות שונות, עיכובים בזמנים, רכבות שמתבטלות, תחנות שמושבתות (כך למשל רכבת ראשון לציון ה"ראשונים" שאמורה לספק פתרון מהיר ויעיל ללמעלה מ30,000 תושבי מרכז העיר). אז גם הרכבת, התחלופה הכי "שפויה" עושה אין ספור בעיות. נשארנו רק עם התוכנית המתממשת להקמת הרכבת הקלה במטרופולין גוש-דן שיצאה לדרך 50 שנה מאוחר מידי.

אני שואלת את עצמי למה לקח לממשלת ישראל 50 שנה להתחיל בכלל להשקיע תשתיות בלספק מערכת תחבורה יעילה והוגנת, שתספק חלופה שפויה למצב קיום - תמנע פקקים, תמתן את זיהום האוויר, תוביל לירידה במספר תאונות הדרכים ולתחרות רבה יותר בין חברות הדלק. אני רוצה להאמין שלא נשענו על הייאוש שלנו כדי לקבל מיסוי על אגרת רישוי. כדי לממן את חברות הדלק. אני רוצה להאמין שפשוט לא היה את האומץ, המדינה לא חשבה שהיא יכולה להרים כזה פרויקט. מה שכן, אני מצפה שיצא לפועל ויקל קצת על ההגעה שלי, של כולנו - למקומות העבודה והלימודים בדרך פשוטה יותר.
מקווה שנשוחח בקרוב על קרון ברכבת התחתית, שתבוא כל שתי דקות, ולפני שנספיק להחליף שני משפטים כבר נגיע למקום חפצנו בשלום עם חיוך על הפנים :)

ירדן אלוני בלום
שורדת האוטובוסים

https://www.youtube.com/watch?v=-sdE7mV_ZOo

התרגשות, חששות מהסדנא ומה שבניהם

עשיתי את זה! שמתי שעונים מעוררים והצלחתי לקום ולהתיישב מול הלפטופ מצויידת בשתי כוסות קפה וסיגריה אלקטרונית. היו לי מעט חששות מהקורס, כיוון שהוא הקורס הראשון שאני עושה און - ליין . התרשמתי מאוד מהמערכת האינטרנטית שליוותה את השיעור, היא הייתה נוחה לתפעול וכעבור חמש דקות ושני שלוקים של קפה - הרגשתי ממש כמו בשיעור פנים אל פנים. ד"ר שוקי, התחיל עם שאלה די כבדה על הבוקר.

הד"ר תיאר בפנינו מצב בו אנשים באותו מצב כלכלי, עם אותו כסף בחשבון- פונים לבקש הלוואה ושאל, האם הם יקבלו את אותם התנאים?. השאלה שלו, במציאות של היום, עוררה בי מחשבות רבות ומיד הגבתי שלא. הייתי משוכנעת בדעה שלי. יש את אלו שעדיין חושבים שכמות המידע שיש לחברות שונות אונליין עלינו הוא מדע בדיוני, אבל אני משוכנעת שזו מציאות שכבר קיימת ועובדת חזק מאוד. מפחיד לחשוב על זה, שכל פעילות רשתית שאני מבצעת מאפשרת למישהו אחר בעל אינטרסים כלכליים או אחרים ללמוד עלי משהו. מפחיד לחשוב שגורמים שאין לי תקשורת בין-אישית איתם יודעים איפה אני נמצאת.

אבל הד"ר התעקש עם המתנגדים שוב ושוב שלא מדובר בספקולציה, אלא שאנחנו בעידן חדש שקיים מעט מאוד זמן בו מתרחשים ברשת יותר דברים יותר מאשר במציאות לעיתים. לא זרקתי את הטלפון לשירותים באותו הרגע, וגם לא כיביתי אותו- הבנתי שיש דברים שיותר גדולים ממני ושלפחות אני מודעת אליהם ובוחרת ללמוד כיצד הם מתנהלים. אז למרות הפאניקה הכרוכה בנושא, אני שמחה לרכוש עוד ועוד ידע אודות העתיד הספק מלחיץ ספק מאוד נוח שצפוי לנו בשנים הקרובות.

איך אפשר אבל לדבר על העתיד הספק מזהיר ספק מסוכן של עידן האינטרנט בלי להבין את העבר שלו? לכן, בהמשך השיעור למדנו על ההיסטוריה של רשת האינטרנט וכיצד מרעיון בעת המלחמה הקרה היא הפכה למעצמה שמנהלת את כל העולם. היה מעניין להבין את ההיסטוריה של האינטרנט ואת הגלגולים שהוא עבר בדרך. גם היה נחמד סוף סוף להבין מושגי יסוד במודעי המחשב, קיצורים שאני שומעת באופן יום יומי ושפתאום קיבלו משמעות.

אני מאחלת לי להמשך הקורס לפזר קצת את הערפל על העתיד הקרב, להבין טוב יותר כיצד מתנהלים הדברים. להיזהר ולהשמר מסכנות ולהתנהל בצורה חכמה יותר עם רשת האינטרנט. להמשיך להחכים מהשיעורים ומד"ר שוקי המופלא ולהמשיך להצליח לקום בשישי בבוקר ולהנות משיעור נהדר ומהקפה כמובן. יש לי כל כך הרבה שאלות שדורשות מענה שאני מקווה שהקורס יוכל לספק לי. אעדכן כאן אם קיבלתי עליהן תשובות ומה המסקנות שלי כלפיהן.

כל טוב חבריי ,
ירדן אלוני בלום

שנה ב' לימודי תקשורת באוניברסיטה הפתוחה